פי פי, מאיה וקו קאי מפוקט

שתי האפשרויות היקרות עולות בדיוק 3,800 באט, ומה שהן קונות שונה לגמרי:

הקטמרן המהיר נותן שני איים בנסיעה יציבה יותר. הוא סיפון רחב, פחות טלטלה, ועדיף למי שסובל ממחלת ים.

הספיד בוט עם מאיתון נותן אי שלישי באותו כסף, אבל בנסיעה קופצנית יותר.

כלומר הבחירה כאן אינה בין זול ליקר אלא בין נוחות לבין עוד תחנה. מי שיש לו יום אחד בלבד בפוקט ורוצה לראות כמה שיותר, הספיד בוט. מי שנוסע עם ילדים קטנים או סובל מים, הקטמרן.

נראה מסובך, אבל ההבדל בין הכרטיסים נשען על שני דברים בלבד: באיזה כלי שיט אתם נוסעים, וכמה איים המסלול כולל.

הספיד בוט הבסיסי הוא הזול ביותר, פי פי וקו קאי, יום מלא. זה הגרעין, וזה מה שרוב האנשים לוקחים.

הקטמרן עולה יותר ועושה את אותו מסלול בדיוק. מה שקונים בהפרש הוא יציבות, קטמרן שני גופים מתנדנד הרבה פחות מספיד בוט, וזה משנה מאוד למי שרגיש לים.

הספיד בוט עם מאיתון עולה בדיוק כמו הקטמרן, ובמקום היציבות הוא נותן אי נוסף. זו בחירה נקייה: נוחות מול עוד תחנה, באותו מחיר.

כרטיס השקיעה הוא היחיד שנגמר בשקיעה ולא אחר הצהריים, והוא כולל גם לונגטייל. הוא מסלול אחר ולא שדרוג.

המעבר מפוקט לאיי פי פי הוא ים פתוח, והוא לוקח זמן. בים רגוע ההבדל בין שני כלי השיט כמעט לא מורגש.

בים גלי ההבדל משמעותי. ספיד בוט קלה וקופצת על הגלים; קטמרן רחב יותר ויציב יותר, והתנועה בו מתונה בהרבה.

מי שיודע על עצמו שהוא סובל ממחלת ים, או שנוסע עם ילדים קטנים או עם מבוגרים, ההפרש בין שני הכרטיסים הוא ביטוח על היום כולו, ולא מותרות.

מי שאין לו בעיה עם ים ייהנה מהספיד בוט בדיוק באותה מידה, וירוויח את ההפרש או יקנה בו את מאיתון.

ובכל מקרה: עונת המונסון משנה את התשובה. בחודשים סוערים יותר היציבות שווה יותר ממה שהיא שווה בעונה הרגועה.